פסק-דין בתיק ת"ק 33238-01-11

זוהי תביעה לפיצוי התובעים בגין ליקויים בעבודות אלומיניום שביצעו הנתבעים בדירתם של התובעים.

התובעים טוענים, כי התקשרו ביום 16.4.2008, בהסכם, לפיו התחייבה הנתבעת לבצע בדירתם אספקה והתקנת חלונות ודלת אלומיניום בלגי.  כמו כן, התחייבה הנתבעת להיות אחראית לטיב העבודה ולבצע תיקון ליקויים, כאמור בחוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973. למרות זאת, העבודה בוצעה באופן בלתי מקצועי, ולמרות פניות אל הנתבעים לתקן את הליקויים, דבר לא נעשה.

התובעים על דעת עצמם, נתנו הוראת ביטול לשיק האחרון, שניתן לנתבעת בסך 3,000 ש"ח, אולם הנתבע 2, העבירו שלא כדין לצד ג', והם נאלצו לשלם לו 3,800 ש"ח.

התובעים תבעו סך של 5,000 ש"ח עלות תיקון הליקויים, החזר הסכום ששילמו בגין השיק שביטלו בסך 3,800 ש"ח, ופיצוי של 5,000 ש"ח בגין בזבוז זמן ועוגמת נפש.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי המדובר בהזמנת עבודה בסכום כולל של 16,500 ש"ח, והעבודה בוצעה בשלמותה.  נכון כי סיחר את השיק האחרון, אולם לא היתה מניעה לכך, והדבר נעשה כדין. התובעים פנו אליו בקשר לארגז חיצוני לתריס, הוא הבהיר להם כי את הארגז היה עליו לעשות באמצעות הקבלן המשפץ , וכאשר פנה אליו בעניין תקלת מנוע של תריס חשמלי, מסר להם מנוע חדש בו במקום.

הצדדים העידו ותוך כדי הדיון, קיבלו את המלצתי, להביא מומחה חיצוני שיבדוק את הליקויים ויעריך את הנזק, אם קיים. לאחר הדיון, הגישו התובעים חוות דעת מומחה מטעמם, המהנדס מרדכי אדלר.

כאמור, בחוות דעתו, ישנם ליקויים בעבודה,  ושווי התיקון 12,952 ש"ח.

אמנם, הנתבעים ביקשו כי ביקור המומחה ייעשה בתיאום איתם והדבר לא נעשה, אולם, אין בכך כדי לפסול את חוות הדעת, ואין בחקירה הנגדית כדי לקעקע את מקצועיותו  ומהימנותו.

מקובל עלי כי המסגרת ההסכמית בין הצדדים, היא על פי ההזמנה הרשומה כמספר "1243" וצורפה לכתב התביעה. אין בהסכם זה, כל זכר לכך, כי הנתבעים התחייבו לתקופת אחריות הקבועות בחוק המכר (דירות) תשל"ג -1973, כפי שצויין בסעיף 7 לכתב התביעה, והואיל ואין המדובר בדירה חדשה שנקנתה מקבלן, והנתבעים אינם קבלני הבניין, אין כל עילת תביעה על פי חוק זה.

אולם, מוטל היה על הנתבעים לפעול במקצועיות ובמיומנות סבירה, ובנוסף, מוטל היה על התובעים לאפשר לנתבעים לתקן את הליקויים.

התובעים הגישו חוות דעת לבית המשפט ביום 9.10.11, ועד ליום הדיון, הנתבעים לא הגישו כל הודעה לבית המשפט כי הם מוכנים לבצע את התיקונים בכל הנוגע לליקויים המפורטים בחוות הדעת. נוסף על כך, הוגש לבית המשפט מסמך מיום 24.7.08, המאפשר לנתבעים לתקן את העבודה, ולא הוגש כל מכתב תשובה למסמך זה, שכנראה, בעקבותיו, בוטל השיק האחרון שנמסר לנתבעים.

בבואי לקבוע את הליקויים שהוכחו, לקחתי בחשבון את העובדה, כי בכל הנוגע לליקויי צבע, אין מקום לקבוע ליקוי מחמת העובדה כי העבודה בוצעה באפריל 2008, וחוות הדעת ניתנה בחודש 9/2011. מאידך, לא ניתן לחייב את הנתבעים בעלות תיקון ליקויים מעבר למה שנתבע.

הואיל ומצאתי כי יש להפחית מסכום הנזק את תיקוני הצבע, והתובעים תבעו ברכיב זה 5,000 ש"ח בלבד, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום חוות הדעת, דהיינו 21.9.11, ועד התשלום בפועל.

באשר להחזר הנתבע בגין התשלום לצד השלישי  בגין ביטול שיק - התובעים לא היו רשאים לעשות דין לעצמם ולבטל את השיק, ולא היתה כל מניעה כי הנתבעים יסחרו את השיק לצד ג'.

בנסיבות אלה, התביעה ככל שהיא נוגעת להחזר התשלום לצד שלישי - נדחית.

בכל הנוגע לתביעה בגין בזבוז זמן ועוגמת נפש - לא מצאתי כי יש מקום לחיוב ברכיב בלתי ממוני, למעט חיוב בהוצאות, כפי שיפורט להלן.

אינני מוסמכת ליתן את הסעד המבוקש בסעיף 18ד' לכתב התביעה.

לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת חלקית ואני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סכום של 5,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.9.2011 ועד התשלום בפועל וכן הוצאות משפט, לרבות החזר אגרה  והוצאות המומחה בסך 2,500 ש"ח הסכום בגין הוצאות משפט  ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.